#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמואל הקטן שכח ברכת ולמלשינים. והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו. מדוע לא, הרי הטועה בזה מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא. 2	"לאביי משום דגמירי דטבא לא הוי בישא. וצ""ל שיוחנן כה""ג שנעשה צדוקי, הוא ינאי [שהרג חכמי ישראל] שעשה תשובה, וחזר לרשעתו.<br>ולרבא ינאי לחוד ויוחנן לחוד, וצדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה, ושאני שמואל הקטן שהתחיל בה, שאז לא מעלין אותו."	ברכות כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ""ד ברכות דתענית כנגד מי. ומדוע דוקא בתענית אומרים כ""ד."	"אמר רבי חלבו כנגד עשרים וארבע רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים. אי הכי כל יומא נמי נמרינהו, אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי [שהוצרך לבקש רחמים שיפתחו שערי קה""ק]. אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו."	ברכות כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בכל יום ויום.. ר' יהושע אומר מעין י""ח. מהו. 2"	רב אמר מעין כל ברכה וברכה [בקוצר, ומברך על כל אחת]. ושמואל אמר הביננו וגו'. [חותם רק בסוף הברכות האמצעיות].	ברכות כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב' זמנים שבהם לא אומרים הביננו. ב] וקושיא שקשה רק על אחד, ומדוע על השני לא קשה.	"מוצ""ש ויו""ט, לפי שצריך לומר הבדלה. וק' שיאמר הביננו ה' אלוקינו המבדיל בין קודש לחול לדעת דרכיך.<br>ב' בימות הגשמים, לפי שצריך לומר שאלה בברכת השנים. וכאן לא קשה  שיאמר ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר, דאתי לאטרודי [לטעות]. משא""כ בנ""ל שהוא בתחילת התפילה, לא מטריד."	ברכות כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים. ומבארת הגמ' שאי אפשר לכלול בהביננו, כי זה באמצע הברכה ויבוא לטעות. מתקיף לה רב אשי ונימרה בשומע תפלה.	טעה שאני, שיכול להשלים בשומע תפלה. אבל לא לכתחי'.	ברכות כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו. היכן מותר. ומנין. [תוס'].	בדרך. כדמשמע לעיל דף ג., גבי ר' יוסי. [תוס'].	ברכות כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאדכר בתר שומע תפלה. [גבי שכח שאלה בברכת השנים, שמחזירין אותו]. להיכן חוזר. תוס'.	"אם לא עקר רגליו, אינו חוזר אלא לשומע תפלה. [הג""ה ולא קיי""ל כך]."	ברכות כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים. פרש מהו קבע. 4	"כל שתפלתו דומה עליו כמשוי [לשון חוק קבוע הוא עליו להתפלל, וצריך לצאת ידי חובתו].<br>ורבנן אמרי כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים. [לכוון לבו לשאול צרכיו. רש""י ע""פ עוז והדר. ופי' תוס' בשם ר""ח, שאם יכול לומר לשון תחנונים, אפי' עליו כמשא הוי תפלה מעליא].<br>ג' כל שאינו יכול לחדש בה דבר.<br>ד' כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה [שאינו מקפיד לחזר אחר עת רצון. מיהו במערבא לייטי אמאן דמצלי אז, דלמא מטרפא ליה שעתא]."	ברכות כט:	[רמז- 2 הרגשה, ו2 לא].	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא. מהו. ב] ודין הנלמד מביטוי זה [לחד פי' ברש""י. ע""פ מאירי]."	א] תפלת הדרך.<br>ב] שלא אומרים אותה אחרי שהלך פרסה.	ברכות כט:		
